הגיגים על ספרים

 

כל מי שמכיר אותי יודע שאני מאוד אוהבת לקרוא ספרים. כמעט לא יהיה מצב שלא יהיה לי ספר בתיק, לכל מקרה שלא יבוא. במקרים הבודדים שזה קרה התחרטתי על כך!
בכל פעם שאני הולכת את המרחק הקצר לספרייה ליד הבית שלי אני אומרת לעצמי שהפעם לא אקח יותר ספרים, רק אחזיר.. זה חזק ממני ואני תמיד חוזרת עם עוד ארבעה (למרות שיש עוד ברשותי שלא קראתי).
לעיתים יש רצף של נפילות, אבל הרבה זמן לא יצא לי לקרוא שלושה ספרים בשבוע אחד.
מכיוון שזה לא קורה בדר"כ, החלטתי להמליץ על שלושתם עבור מי שמחפש כמוני המלצות.

אלכסיס הול - בנוי לקשר: ממש כמו לצפות בקומדיה רומטנית של שנת 2022. אז נכון שאני לא חובבת הז'אנר (לגמרי מעדיפה מהיר ועצבני) אבל לא צחקתי ככה מספר מאז קראתי "קארמה דפוקה" לפני כמה שנים.. אי אפשר להישאר אדישים.

ג'ון ורדון - פיטר פן חייב למות: מעל 500 עמודים שנקראים בשתי נשימות. קראתי את כל ספריו הקודמים עם דמות החוקר הראשי "דייב גרני" ואהבתי את כולם. הוא כניראה לא מתכוון לעצור פה..

גיום מוסו - החיים הסודיים של הסופרים: איך באמצעות 200 עמודים בסך הכל, הוא מצליח להביא את הקורא למסע כזה מפתיע ומעורר מחשבה?! בהחלט כישרון! גם את כל ספריו הקודמים מאוד אהבתי, לכן אפילו לא טרחתי לקרוא את התקציר מאחור. לא התאכזבתי.

אז על אף שרשימת הספרים שלי הולכת ומתארכת במקום להתקצר, הייתי שמחה לשמוע על המלצות. אני פתוחה במחשבה לכל סגנון. תהנו 🐛📚

וכמו שאלברט אמר - "הדבר היחיד שאתה לחלוטין חייב לדעת, זה את מיקום הספרייה"